#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ברכות ק&quot;ש הוו?	"שבעה, וסמכום על הפסוק שבע ביום הללתיך על משפתי צדקך (תוס&#x27; ברכות ב&#x27; ע&quot;א, טור) [וכן סמכו על האי קרא הז&#x27; קדישים]"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן ברכת ק&quot;ש של שחרית?	"ברכת יוצר אור הוי כזמן ק&quot;ש גופה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אבל יתכן דאהבה רבה מותר אפי&#x27; קודם זמן הזה (ביה&quot;ל ד&quot;ה זמן) [ובודאי לכתחילה ימתין כדי שיניח טלית ותפילין קודם ברוך שאמר, ומ&quot;מ בשעת הדחק יכול להניחם אחר ישתבח (ביה&quot;ל שם)]"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תחילת זמן ק&quot;ש של שחרית?	"בדיעבד יוצא מעלות השחר, אבל לכתחילה הוא מזמן משיכיר את חבירו אכסניא דאתי לקיצין והוא משיכיר בין תכלת ללבן (ב&quot;י, אבל מהרשב&quot;א משמע דאינו חד שיעור), אבל כדי להסמיך גאולה לתפילה הוותיקין קוראים סמוך להנץ [והרמב&quot;ם והרי&quot;ף משמע דמדינא צריך לקרות ק&quot;ש סמוך להנץ ולא ממשיכיר {וכן משמע מרש&quot;י ברכות (ט&#x27; ע&quot;ב), וכתב הרמב&quot;ם דהוא כמו עישור שעה קודם הנץ דהיינו שש דקות כדי לסיים ברכת ק&quot;ש עם הנץ}, ור&quot;ת ורבינו שמחה וראבי&quot;ה (ור&quot;ח) ס&quot;ל דצריך לקרות אחר הנץ, והביאו ראיה מנברשת של זהב (יומא ל&quot;ז ע&quot;ב), ודחו תוס&#x27; (שם) דהיינו לציבור שאין כל אדם יכול לעמוד עם הנץ] (ב&quot;י) [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;-ו&#x27;) דק&quot;ש אינו דומה לשאר מצות דמצותן כל היום דשאני ק&quot;ש דכתיב ובשכבך ובקומך דצ&quot;ל בשעת שכיבה וקימה ומש&quot;ה מצינו הרבה שיעורים לגבי מצות ק&quot;ש, ולכתחילה בעי זמן שרוב העולם קמים אך בדיעבד סגי אם איזה אנשים קמים עתה] {למעשה מי שצריך לקרות ק&quot;ש קודם שהתפלל שחרית לכתחילה יש לו להמתין עד סמוך להנץ החמה [תוך ו&#x27; דקות להנץ] ולא יקרא ממשיכיר}"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השכר למי שמכוין להתפלל כוותיקין?	"מובטח לו שהוא בן עולם הבא ולא יוזק כל אותו היום (גמ&#x27; ברכות ט&#x27; ע&quot;ב, ותוס&#x27; שם, טור) {ויש לעיין אם הכוונה שיהיה בן עולם הבא הוי כמ&quot;ש הב&quot;י בשם האהל מועד לעיל (סי&#x27; נ&quot;א) לגבי האומר תהלה לדוד בכל יום דר&quot;ל מצוה זו מכרעת אבל משום מצוה זו בלבד אינו בן עולם הבא}"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף לקרות ולהתפלל כוותיקין ביחידות?	"רק הזהירים לקרות ולהתפלל כוותיקין [ולפי רשז&quot;א דוקא בקביעות, ולפי ריש&quot;א אפי&#x27; שלא בקביעות (מ&quot;ב דרשו)] מותרים להתפלל ביחידות ואפי&#x27; אם אין להם תפילין בעת ההיא (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומצוה)"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סוף זמן ק&quot;ש של שחרית?	"סוף ג&#x27; שעות זמניות [ורבינו שמחה ס&quot;ל עד תחילת ג&#x27; שעות] ולפי המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) אפי&#x27; הלבוש מודה דמשערין מעלות השחר ולפי הגר&quot;א (סי&#x27; תנ&quot;ט) מהנץ [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) פסק כהגר&quot;א], אבל אין נפק&quot;מ כ&quot;כ דלכתחילה אסור להתאחר עד אותו זמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;-ד&#x27;) {והמ&quot;ב הביא מקור לזה משנות אליהו בשם ירושלמי (פ&quot;א ה&quot;ב) דאיתא שם דהשיעור ג&#x27; שעות הוא רק לשוכח, ואע&quot;פ שלמסקנא שם אמרו דהוא לשוכח רק כדי לזרז אדם לקרותו בזמנו מ&quot;מ ראינו דאין לאחרה עד סוף הזמן, אבל אינו ראיה דצריך לקרותה מיד בהנץ, והא דכתב המחבר בסמוך (סעי&#x27; ב&#x27;) דצריך להקדימו כל מה שיוכל היינו מענין זריזות}"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם סגי להתחיל ק&quot;ש בתוך הג&#x27; שעות?"	"לא, צריך לגומרה כולה בזמנה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מאחרים ק&quot;ש בשביל ציצית ותפילין?	"אפי&#x27; אם יש ספק שמא יעבור הזמן אין לאחר, וכן אין לאחר זמן ק&quot;ש בשביל תפילה בציבור, ועכ&quot;פ יזהרו לקרות ק&quot;ש בזמנה קודם תפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מאחרים ק&quot;ש בשביל הזקנים המאחרים לבא?	"לא, דאין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך [שיזכו להתפלל בציבור] (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכמה זמן נמשך זריחת השמש?	"כתב הגר&quot;א דבתחילת זריחת השמש עד שיעלה כל גוף השמש הוי ב&#x27; דקות {וידוע שזה נשתנה כפי המקום והזמן, וכדי שידע משך הזמן בניסן ותשרי (שהוא במהירות טפי) הוי do 128/cosine latitude הוי השיעור בשניות, ובטבת ותמוז (שהוא לאט) הוי (do142/cos(1.14*lat הוי בשניות} [והא די&quot;ג שעה או עישור שעה היינו כדי שיעלה השמש למעלה ברקיע יותר (מ&quot;ב עו&quot;ה)]"	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מחשבין זמן הנץ 1) כשהרים מונע ראייתו 2) כשהוא עומד על הר ורואה החמה מוקדם?	"1) יש בזה סתירה, מצד אחד ראינו בגמ&#x27; שבת (קי&quot;ח ע&quot;ב) דבני טבריא היו מקדימין לקבל שבת, ופי&#x27; רש&quot;י מפני שהיו יושבין בעמוקה, ש&quot;מ דמדינא הולכים אחר הנץ ושקיעה אמיתי אלא שיש חומרא לחוש לההרים, אבל מצד שני הביה&quot;ל (ד&quot;ה כמו) הביא מרבינו יונה שהנץ החמה הוא כשמתחלת החמה לזרח בראשי ההרים, ש&quot;מ דמדינא צריך לחוש לההרים, ובספר נברשת הביא ממהרי&quot;ל דיסקין דתירץ דאם ההרים תוך עשרה פרסאות אין מחשבין בהם מדינא אלא לחומרא משא&quot;כ כשהם רחוקים יותר מזה מחשבין בהם מדינא, וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; צ&quot;ז) דיש להחמיר לכתחילה בהרים דומיא דטבריא {וצ&quot;ע מנברשת דהיה סימן להם במקדש והר הזיתים מעכב זריחת השמש, וראיתי תירוץ (מר&#x27; חיים קעללער) דהנברשת היתה גבוה יותר משאר מקומות וא&quot;כ היה רואה אפי&#x27; קודם הנץ החמה וזה היה שוה לזמן שהראוי לראות הזריחה אלמלא הר הזיתים} 2) כתב הברכ&quot;י (או&quot;ח סי&#x27; של&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;) דאזלינן בתר המקום הכי גבוה בעיר, וכ&quot;כ השבט הלוי (ח&quot;ג סי&#x27; כ&quot;ז), וא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; פ&quot;ט), והדברי יוסף (שווארץ, עמ&#x27; ס&quot;ז) הביא ראיה מנברשת דהיה סימן להם שהגיע הנץ החמה [לפי הריטב&quot;א דס&quot;ל דהיה סימן לכל העיר, אבל רש&quot;י פי&#x27; דהיה סימן רק לאלו שבעזרה]. ומכל מקום לגבי שעות זמניות לפי הלבוש וגר&quot;א מחשבין מהנץ המישורית (דבר יום עמ&#x27; 213)&lt;br&gt; "	סימן נח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקרא מעלות השחר 1) במקום אונס 2) שלא במקום אונס?	"1) מותר לכתחילה אם אינו יכול לקרותה לאחר זמן [וכגון בקבורת מת או מילה או הושענא רבא (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) או שבועות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)], ואז יניח תפילין בלא ברכה [והביה&quot;ל (ד&quot;ה ומי) הסתפק בתפילין אם אינו הולך בדרך {והקשה רח&quot;ד שטערן דהל&quot;ל להסתפק אפי&#x27; כשהולך בדרך, דעד כאן לא התירו להניח תפילין קודם משיכיר אלא כשהוא בדרך ממש דליכא למיחש שמא יישן אבל כאן הוא מתפלל בביתו ויש לחוש שמא יישן, וי&quot;ל דגם כשהוא בביתו וכשרוצה לילך לדרך ליכא למיחוש שמא יישן דאינו רוצה לאבד השיירא משא&quot;כ כשהוא ע&quot;ג העגלה אז יש לחוש שמא יישן}] ויתפלל גם כן בביתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו וס&quot;ק ט&quot;ז) 2) לפי רוב ראשונים יצא וא&quot;צ לקרותה פעם שניה [אבל לפי תוס&#x27; ולחד תירוץ בהרשב&quot;א לא יצא] (ב&quot;י), ודוקא באקראי דהיינו פעם אחת בחודש אבל אם הוא רגיל לא יצא [וצריך לחזור ולקרותה, ומסתפק התהילה לדוד (ס&quot;ק ו&#x27;) אם צריך לחזור ולומר גם הברכות (מ&quot;ב דרשו) {ומסתבר שאין לברך}], ואם הוא שעת הדחק יצא אפי&#x27; ברגיל טובא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן נח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך לעמוד בדרך לקרות ק&quot;ש?	"המחבר כתב עד על לבבך, והקשה עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הרי פסק בסי&#x27; ס&quot;ג דסגי בפסוק ראשון, ותי&#x27; דאפ&quot;ה מוטב לקרותה בביתו מעלות השחר אם א&quot;א לעמוד עד על לבבך. אכן, כתב רע&quot;א שהרמ&quot;א לקמן (סי&#x27; פ&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27;) כתב דאם יכול לעמוד לפסוק ראשון עדיף לילך בדרך ולקרותה בזמנה."	סימן נח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשקורא ק&quot;ש מעלות השחר, מה הדין בברכות ק&quot;ש?	"הב&quot;י הביא הרשב&quot;א דס&quot;ל דיכול לברך ברכות ק&quot;ש נמי מעלות השחר, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) השיג עליו דלפי מאי דקיי&quot;ל דסדר ברכות אינו מעכב משמע דסבירא לן דאינו יכול לומר יוצר אור עד דמטא זימניה, ולפיכך כתב המג&quot;א דאין לברך יוצר אור עד משיכיר (וכן ס&quot;ל להפמ&quot;ג ולהגר&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז). ובדיעבד אם אמר הברכות א&quot;צ לחזור ולברך אותם (ביה&quot;ל ד&quot;ה בלא)."	סימן נח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן עלות השחר?	"לפי המג&quot;א פמ&quot;ג ופר&quot;ח הוא קודם שהאיר פני המזרח, ולפי הא&quot;ר והגר&quot;א הוא משהאיר פני מזרח (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח, ביה&quot;ל ד&quot;ה משעלה), ובעצם זמן עלות השחר מפשטות הגמ&#x27; פסחים (צ&quot;ד ע&quot;א) משמע דהוא ע&quot;ב דקות קודם הנץ [וזהו טוב לפי ר&quot;ת דצאה&quot;כ הוי ע&quot;ב דקות אחר שקיעה {אכן, לפי מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; רס&quot;א) יש לפרש דכי היכי דד&#x27; מילין דצאה&quot;כ אינו בדוקא אלא מי שמסתפק ואינו בקי בסימנים הכסיף וכוכבים יכול להקל בע&quot;ב, וה&quot;נ לגבי עלה&quot;ש היינו מי שרוצה לתקוע שופר מעלות השחר יכול להקל משרואה קצת אור (דהוא בערך 18 או 16.1 דיגרייס) אבל מי שאינו בקי בדבר יכול להקל כשהגיע ע&quot;ב דקות, ולפי&quot;ז הוא חומרא ולא להקל בתענית, אבל פשט זה דחוק, ועדיין צ&quot;ע בכל הענין}, ואי אמרת דהוא שיעור במעלות לפי הגר&quot;א מצי למימר צאת כל הכוכבים הוא שיעור עלות השחר והיינו 16.1 מעלות דמיירי בע&quot;ב דקות בימי ניסן ותשרי בא&quot;י, ולפי התרוה&quot;ד דיש י&quot;ב שעות מעלות עד צאה&quot;כ על כרחך מיירי במקום אחר בימי החורף ואז השיעור 18 מעלות, וזהו מטעים עם astronomical dawn, אבל לפי הגר&quot;א עצמו (סי&#x27; רס&quot;א) והרמב&quot;ם בפיה&quot;מ הוא בערך 19 מעלות דזהו ע&quot;פ 90 דקות קודם הנץ. וקשה להכריע בנדון זה אבל יש מקום להקל בע&quot;ב דקות [ואינו רואה שום אור] בצירוף השיטות דהאיר פני מזרח, אבל גם יש מקום להחמיר יותר. ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; רל&quot;ג) לגבי החשבון שעות זמניות."	סימן נח סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לקרות ק&quot;ש בין עלות השחר להנץ החמה?	"מבואר בגמ&#x27; דהוא זמן שכיבה וגם זמן קימה ויכול לצאת ק&quot;ש של ערבית ושל שחרית, והרא&quot;ש מסתפק בפעם אחת אם יכול לקרות של ערבית ושל שחרית בזמן ההוא (ב&quot;י), ואפ&quot;ה פסק המחבר דאין לקרות אלא ק&quot;ש של ערבית [דאפשר דיזכה לומר ק&quot;ש של שחרית אח&quot;כ] [ולפי&quot;ז אם קראה ק&quot;ש של ערבית אחר עלות לא יתפלל שחרית כוותיקין (פסק&quot;ת אות י&quot;א)], והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא דתוס&#x27; סברי דיכול לקרות שניהם בזמן ההוא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;א). [ואם רוצה לקרות של ערבית קודם משיכיר ושל שחרית אחר משיכיר, אע&quot;פ שהמנחת כהן מקיל אפ&quot;ה משמע מקיצור פסקי הרא&quot;ש דאסור (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)]"	סימן נח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ&quot;ש בק&quot;ש של שחרית דמותר עד ג&#x27; שעות בבקר דישינים המלכים, ואילו בק&quot;ש של ערבית אינו מותר אחר הנץ?"	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא תירוץ מרמב&quot;ן במלחמות בברכות דהמלכים נעורים במטתם מהנץ [והקשה המג&quot;א עליו דהגמ&#x27; משמע דהם ישינים עד ג&#x27; שעות]&lt;br&gt;2) עוד הביא המג&quot;א תירוץ ממנחת כהן בשם הרשב&quot;א דדוקא בק&quot;ש של שחרית יכול לקרות עד שעה שלישית דבאמת יום הוא משא&quot;כ בק&quot;ש של ערבית לא סמכינן אבני מלכים משום דמיעוטא דמיעוטא נינהו&lt;br&gt;3) הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) תי&#x27; דאם יהיה מותר לקרות ק&quot;ש של ערבית אחר הנץ לא יהיה ביכולתו לקרות ק&quot;ש של שחרית וכמ&quot;ש הרא&quot;ש בזמן שבין עלות השחר להנץ."	סימן נח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי ששכח לקרות ק&quot;ש עוד הפעם (לצאת ידי שיטת ר&quot;ת) ליל שבועות והשתא הוא אחר עלות השחר?	"{נראה דיש לקרות ק&quot;ש לחומרה מיד, ואח&quot;כ יתפלל כוותיקין ויתנה דאם יצא בק&quot;ש דר&quot;ת לא יצא בק&quot;ש זה דשחרית אלא דהוי כקורא בתורה, ואחר ש&quot;ע יקרא ק&quot;ש עוד הפעם [דמצד הברכות אין איסור דראינו דאינן תלויין במצות ק&quot;ש, וגם יש לצרף דעת תוס&#x27; דס&quot;ל דיכול לקרות ק&quot;ש לפני הנץ, וגם יש לצרף דעת המנחת כהן דיכול לקרות של ערבית קודם משיכיר ושל שחרית אחר משיכיר] (עם הר&quot;י באק)}"	סימן נח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עבר ג&#x27; שעות לגבי 1) ק&quot;ש 2) ברכות ק&quot;ש?"	"1) יש לקרותו כל היום משום קבלת עול מלכות שמים, ומחויב לקרות פסוקים דיציאת מצרים די&quot;א דזמנה כל היום מן התורה [ולפי הכסף משנה גם יוצא מצות ק&quot;ש מדאורייתא כל היום {ושמעתי מהגר&quot;י טאפלין שליט&quot;א בשם הרה&quot;ג ר&#x27; יעקב קמנצקי שליט&quot;א דכן מדויק בהמחבר דכתב דיקרא ק&quot;ש אפי&#x27; אחר ג&#x27; שעות, ומשמע שהוא לשם מצוה ולא רק כדי לקבל עול מלכות שמים {ולמעשה יכוין לצאת בתנאי כדי שלא יעבור על בל תוסיף}] 2) יכול לברך ברכות ק&quot;ש לכתחילה עד ד&#x27; שעות [ואפי&#x27; אם קראה ק&quot;ש בזמנה בלא הברכות, והמשכנות יעקב מפקפק בזה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)], וביאר תשובת הרשב&quot;א (ח&quot;א סי&#x27; מ&quot;ז) דברכות ק&quot;ש אינן ברכות על מצות ק&quot;ש אלא הם כתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה). ואחר ד&#x27; שעות הוי ברכה לבטלה (רא&quot;ש, טור, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), אולם בביה&quot;ל (ד&quot;ה קוראה) כתב דאם היה לו אונס יכול לסמוך על המשכנות יעקב לקרותם עד חצות (וכן סתם המ&quot;ב לקמן סי&#x27; ע&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) {אולם ק&quot;ק דלפי השיטות דיכול להתפלל עד חצות אפי&#x27; במזיד (עי&#x27; לקמן סי&#x27; פ&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;) ה&quot;נ בברכות ק&quot;ש יהא מותר עד חצות (וכעין זה הקשה החת&quot;ס), ויש לדחות דברכת ק&quot;ש תלויין בתפילה בזמנה ולא בסתם תפילה א&quot;נ י&quot;ל אה&quot;נ לפי השיטות דיכול להתפלל עד חצות אפי&#x27; במזיד ה&quot;נ דיכול לברך עד חצות אפי&#x27; במזיד אבל המ&quot;ב (סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דיתפלל בתנאי נדבה, וזה לא שייך בברכת ק&quot;ש}, [והפר&quot;ח והרמב&quot;ם סברי דיכול לברך כל היום], ולגבי נשים הכריע הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א כיון שאינם מחויבות בברכת ק&quot;ש בכלל לא יברכו כלל אחר ד&#x27; שעות."	סימן נח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש דזמן ק&quot;ש של ערבית הוי כל זמן שבני אדם ישינים משא&quot;כ בק&quot;ש של שחרית אינו כל זמן שבני אדם נעורים?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא הכס&quot;מ דס&quot;ל אה&quot;נ מדאורייתא יוצא ק&quot;ש שחרית כל היום&lt;br&gt;2) המג&quot;א תי&#x27; דובשכבך משמע כל זמן שהוא ישן אבל ובקומך משמע רק כשעומד ממטתו אבל אח&quot;כ לא מקרי קימה&lt;br&gt;3) הנזירות שמשון תי&#x27; דאי אמרת דזמנו כל היום הל&quot;ל ביום ובלילה, ואי אמרת תחילת יום ותחילת לילה הל&quot;ל בבקר ובערב."	סימן נח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש תשלומין לק&quot;ש?	"הכלבו סבר לא, ורבינו חיים סבר כן (ב&quot;י) ופשוט דצריך לאקדומי החובה ברישא (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;), ואינו יוצא ידי חובתו בזה אלא כקורא בתורה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) [והמשנה למלך מדייק מגמ&#x27; ברכות (כ&quot;ו ע&quot;א) דמדמה ק&quot;ש לתפילה דיש לה תשלומין (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27; וחת&quot;ס, ודלא כמו שהבין הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ט&#x27;))], והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ט) הביא מהגר&quot;א וברכ&quot;י דהעיקר הוא דאין לה תשלומין, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; כ&quot;א). "	סימן נח סעיף ז		
